פסק-דין בתיק ת"א 1464-03

גלגולו של הליך:

עיקרה של תובענה זו, טענות והשגות של התובעים בדבר האופן בו בחר מנהל מקרקעי ישראל - הנתבע, ליישם את הוראות החלטה 737 שקיבלה מועצת מינהל מקרקעי ישראל ביום 17.12.95.

ראשיתו של ההליך, בתובענה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (במהלך יולי 2002) אשר עם הגשתה, עתרו התובעים לאשרה כתובענה ייצוגית.

בהחלטה מיום 22.7.03 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת אבידע), את הבקשה לאשר התובענה כייצוגית. לצד כך נקבע, כי התובענה כפי שהוגשה, הינה בסמכותו של בית משפט השלום והתובעים נתבקשו להודיע אם יבקשו להוסיף ולנהל ההליך שאז תועבר התובענה לבית משפט השלום.

התובעים בחרו להוסיף ולנהל ההליך וזה הועבר לדיון לבית משפט השלום בקריית גת.

הערות  מקדמיות -

1.         אמנם בבג"צ 244/00 עמותת "שיח חדש", למען השיח הדמוקרטי ואח' נ.שר התשתיות הלאומיות ומינהל מקרקעי ישראל (להלן: "בג"צ שיח חדש") (פס"ד מיום 29.8.02, פד' נו (6), 25), קבע בית המשפט העליון כי החלטה 737 אינה סבירה, במידה המצדיקה לראותה כבלתי חוקית ובטלה (סעיף 53 סיפא לפסק הדין). אולם, בהחלטה 972 של המועצה, נקבעו הוראות מעבר (כמתחייב אף מההוראות אופרטיביות שניתנו בבג"צ שיח חדש (סעיף 58 לפסק הדין) ולפיהן, החלטה 737 תמשיך ותעמוד בתוקפה ביחס לעסקאות המקיימות אחר תנאי הסף שנקבעו בהחלטה.

אין חולק כי התובעת מס' 6 - אגודת כפר פליקס ורבורג  (להלן: "האגודה") עמדה בתנאי הסף.

על כן ההוראות הכלולות בהחלטה 737 ממשיכות לחול עליה, חרף ביטול ההחלטה.

2.         כפי שיוגדר ויפורט להלן, התובעים 1 עד 5 טוענים לזכותם לקבל מגרשים בהרחבה בחינם, בלא כל תשלום או בתשלום מופחת ביותר.

לשיטת התובעים 1 עד 5, בבוא הנתבע לשום את ערך הקרקע, עליו להפחית מרכיבים שונים ובכלל זה מרכיב המוניטין ו/או מרכיב ההשבחה שמקורו בפעילות ישירה ומלאה של חברי האגודה לדורותיה.

לסברתי, בג"צ "שיח חדש" לא סתם הגולל על אפשרות התובעים להישמע בטענות אלו ודי בהקשר זה להביא הדברים בשם אומרם: "לחלק מהמשיבים (הכוונה לחוכרי קרקע חקלאית - נ.נ) יש גם טענה שבזכות היות חלק מהתושבים כובשי הקרקע אותה החכירו להם ולאור פעולותיהם בקרקע טיובה, שמירה עליה במשך תקופה ארוכה, זכויותיהם אינן מתמצות באלה הנובעות ממילותיו של חוזה החכירה...

יתכן שבמקרים אלה... לחוכרים אלה או אחרים, יש זכויות משפטיות, העולות על אלה להם טוענת המדינה.

עניינים אלה ואחרים דורשים ליבון והכרעה משפטית נקודתיים...".  

            (ההדגשה אינה במקור - נ.נ) (בג"צ "שיח חדש", סעיף 34 סיפא לפסק הדין).

3.         חרף ביטולה של החלטה 737, ראה לנכון בית המשפט העליון, להעלות על נס ולהכיר בתרומתה היחודית והסגולית של ההתיישבות החקלאית, על מסגרותיה השונות, למדינה ולבטחונה ובין היתר נאמר כך: "אכן, אין לחלוק על חשיבות תרומתה של ההתיישבות החקלאית לארץ ישראל ולמדינת ישראל. המתיישבים החקלאיים עיבדו את קרקעות המדינה תקופה ארוכה תוך שהם חדורי אידיאולוגיה ונכונות לתרום למפעל הציוני.

רבים מן הישובים החקלאיים הוקמו כיישובי ספר אשר התוו את גבולות המדינה, שמרו עליהם והקנו לתושבים במרכז הארץ ביטחון. המתיישבים החקלאיים תרמו אף לפיתוח החקלאות והתוצרת הישראלית. איש לא חלק על זכויות אלה...." .

(ההדגשות אינן במקור - נ.נ) (שם, סעיף 38 לפסק הדין).

4.         לא זו אף זו, אלא שבית המשפט העליון לא שלל את האפשרות לפצות הישובים החקלאיים על בסיס זכותם ההיסטורית. אלא שלסברתו "היה מקום להעריך את שיעור הפיצוי בצורה שווה להשקעה ולמאמץ ולא כפונקציה של שווי הקרקע, לאחר שינוי הייעוד" (שם, סעיף 47 סיפא לפסק הדין).